פסק-דין בתיק ב"ל 1716-10-10

 1.        פיוטר לוקיאננקו (להלן - התובע) הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן - הנתבע) לתשלום דמי פגיעה בגין ארוע מיום 11.6.09.

העובדות הצריכות לענייננו -

2.         התובע נפגע בתאונה ביום 11.6.09, אשר הוכרה כתאונת עבודה והפגימות שאושרו - חבלה בכתף ימין בלבד.

3.         ביום 17.11.09, עמד התובע בפני ועדה רפואית של הנתבע אשר קבעה לו אחוזי נכות בגין פגיעתו בכתף ימין בלבד. על החלטה זו הגיש התובע ערר (נ/11).

4.         ועדת הערר אשר דנה, בישיבותיה מיום 25.1.10 ו-1.3.10, בעניינו של התובע קיבלה את עררו באופן חלקי רק לגבי הפעלת תקנה 15 ודחתה את עררו, בכל הנוגע להכרה בפגיעה בכתף שמאל כבתאונת עבודה (נ/12 א-ב).

5.         ביום 24.3.10 הגיש התובע תביעה נוספת לנתבע להכרה בפגיעתו גם בכתף שמאל כקשורה בתאונה מיום 11.6.09 ואשר הוכרה כתאונת עבודה. משדחה הנתבע את התביעה בנימוק -

            "במענה לפנייתך אשר התקבלה בתאריך 24/3/10, הריני להודיעך, כי פגיעתך הוכרה באבחנת כתף ימין בלבד. פגיעת כתף שמאל אשר אוזכרה בחומר הרפואי רק כחודשיים לאחר הפגיעה, אינה מוכרת כקשורה בארוע זה.

                לציין, כי גם הועדות הרפואיות אשר דנו בעניינך, הן הועדה מדרג 1 והן הועדה לעררים שללו קשר סיבתי בין התאונה לנזק בכתף שמאל.

                במידה ואינך מסכים עם החלטה זו, זכותך להגיש ערר לביה"ד לעבודה", הגיש הוא את התביעה מושא פסק הדין.

6.         בדיון המקדמי העלתה ב"כ הנתבע טענה מקדמית לפיה דין התביעה להידחות על הסף מחוסר סמכות שכן התובע בחר לפנות לוועדה הרפואית. הוסכם בין הצדדים כי הצדדים יסכמו טענותיהם בעל פה בשאלה המקדמית.

טענות הנתבע בתמצית -

7.          א.         דין התביעה להידחות על הסף מחוסר סמכות שכן, אין התובע רשאי לפעול בשני     מסלולים משפטיים שונים - הוועדה הרפואית ובית הדין לעבודה.

ב.         התובע הגיש תביעה לפגיעה בעבודה בגין כתף ימין (נ/1). המסמכים הרפואיים הסמוכים לאירוע דיברו כולם על כתף ימין (לעניין זה ראה נ/2, נ/3, נ/4, נ/5 ונ/6). ולאור זאת הוכרה פגיעתו של התובע בכתף ימין בלבד.

ג.          התובע פנה לוועדה הרפואית לצורך קביעת דרגות נכות (נ/15).

ד.         בוועדה מדרג ראשון (נ/11) העלה התובע, לראשונה, את הטענה כי קיימת פגיעה גם בכתף שמאל. הוועדה דנה בטענה זו לגופה וקבעה כי התובע התלונן על פגיעה בכתף ימין בלבד.

הוועדה קבעה כי בגילו של התובע אין זה נדיר למצוא קרע על רקע קונסטיטוציונלי והואיל והתובע לא התלונן בסמוך לאירוע על כתף זו, הועדה אינה מכירה בפגיעה בכתף שמאל.

ה.         על ועדה זו הגיש התובע ערר וזאת בעודו מיוצג (נ/16) ובו טען מפורשות על פגיעה בכתף שמאל (ראה סעיף 3 לערר). הוועדה הרפואית לעררים התכנסה פעמיים בעניינו של התובע (נ/12 א' ו-נ/12 ב') ודנה לגופן של טענות ביחס לכתף שמאל וזאת לאחר שניתנה לב"כ התובע הזדמנות לטעון טענותיו בעניין זה כפי שעולה מהפרוטוקול (נ/12 א').

הוועדה קבעה כי אין קשר סיבתי בין הנזק בכתף שמאל לבין החבלה בעבודה (דו"ח הוועדה מיום 25.1.10 עמ' 3). בישיבתה מיום 1.3.10 הוועדה אף עיינה בצילומים רלוונטים והותירה את החלטתה בעניין שלילת הקשר הסיבתי לגבי כתף שמאל על כנה.

ו.          התובע לא ערער על החלטת הוועדה הרפואית לעררים והחלטתה הפכה חלוטה.